יש משהו יפה בלראות אנשים משחקים. אנחנו עוזבים את כל הרצינות שלהם בצד, מחליפים את חליפת הרושם הרציני בבגדי ילדות ופשוט נהנים. עם המשחק רואים את המחשבה מתחדדת, מקוריות מודחקת ויצירתיות ילדותית עולות על פני השטח ומייצרות שינוי והנאה.
את המשחקיות הזו רציתי לבטא באמנות שלי.
התבוננתי בטבע, ואז הבנתי שמפרקים, של בני אדם, למשל ברך או מרפק, מספקים לי את הפתרון. שתי עצמות, שהן שני עצמים קבועים ונוקשים שרק החיבור בינם מייצר תזוזה. התחלתי לפרק את התנועה בראש ולחשוב איך אפשר לייצר אותה בחומר הקרמי. החקירה הובילה אותי ליצור חיבורים קרמים, בשיטה ייחודית שפיתחתי לאחר מחקר תכונות החומר. החיבורים מאפשר תנועה והתנועה מייצרת חוויה. ניתן להחזיק את היצירה בתנוחות שונות, להשמיע צלילים, לשנות את התצורה שלה, לשחק, להמציא ולהיות למעשה שותפים ליצירה עצמה.
זה לא פסל דומם אלא יצירה בתהליך, שכל אחד יכול להנות ממנה ולחקור את התכונות שלה בעצמו.
האמנות שלי היא לא רק היצירה עצמה אלא החיבור שלה והתחושה שהיא מייצרת אצל מי שמחזיק אותה.